"אין צורך" זאת לא המילה המדוייקת אלא
נא לא להתחפש בפורים !!!
התחפושות בפורים זה מנהג טעות שהאזכנזים אימצו מהשכנים שלהם חסרי הדעת נעדרי תבונה -אנשי דת הנוצרים. שיש להם איזה נוהג ללבוש תחפושות ולנהוג בהוללות בתאריך מסויים.
לכן ברור שמנהג התחפושות בימי הפורים הוא טעות אומללה ומנהג דוחה שאין לו שום קשר עם הדת ולא עם הדעת הישרה.
כנ"ל התהלוכות שמכנים אותם בשם "עדלא ידע" כביכול מנסים לתת לזה איזה ניחוח יהודי וכל זה במקור טעות
מתוך ויקיפדיה
ישנן עדויות מהמאה ה-16 אדודות הווי ההתחפשות בפורים. ישנם רבנים אשר התחפשו בעצמם וישנם רבנים שהתנגדו למנהג זה כליל מאחר שסביר להניח כי המנהג להתחפש בפורים הושפע מהעמים הנוצרים באירופה שנהגו לערוך קרנבל שראשיתו במאה ה-12 ונערך בסביבות חג הפורים. טיעון זה הושמע למשל על ידי הרב מאיר מזוז.
- בעת קריאת המגילה, כאשר נקרא שמו של המן מרעישים המתפללים ברעשנים או בכלים אחרים כדי לקיים באופן סמלי את מחיית זכר עמלק, אשר לפי המסורת המן הוא מזרעו. יש שהתנגדו למנהג זה.
- לבישת מסכות ותחפושות, מנהג שהחל בימי הביניים בונציה, כנראה בהשפעת קרנבל המסכות המקומי. בהלכה, אחת ההתייחסות הקדומות למסכות מובאת ברמ"א, שבו המסכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים".
|
לסיכום,
אם יצאה לי כאן רשימה של הרבה שלילות זה בגלל ריבוי מנהגי הטעות שהשתרשו לנו במנהגי הדת של פורים ולכן עכשיו אציין מה ראוי לעשות בימי הפורים.
1. להודות לאל שהציל אותנו מגזרת המן (מספר השנים שעברו מאז אינן משנות דבר בעניין זה כי גם בלי זה אנחנו חייבים להודות לאלוהים בלי סוף אפילו רק על זה שברא אותנו ומחייה אותנו בכל יום ).
2. ללכת לבית כנסת להתפלל ולשמוע את קריאת המגילה.
3. לא לעשות מלאכה ביום הזה. ובמקום זה שפנויים ממלאכה אפשר לקיים סעודות שמחה ומצב רוח טובה לקבל אורחים או ללכת להתארח אצל קרובים, שארי בשר, אחים, בני דודים וידידים.
וכל הזמן להעמיק את הידע האישי בסיפור המגילה ומדרשים ומאמרי חכמים בענייני הפורים
ותזכרו שאין שום קשר בין שמחה לדברי שטות ופיזור הדעת ואם הדעת שלי יקרה ללבי – זה לא היה גורם לי שמחה לראות אותה מתפזרת.
מה שכן, שמחה יכולה לבוא כתוצאה מיישוב הדעת .
וזה בדוק
Read original blog post