לי אישית מזה שנים על גבי שנים נראה לי מאוד מוזר ולא לעניין המנהג הזה של השתטות בימי הפורים…

במגילת אסתר אין לזה זכר ובספרי ההלכה כנ"ל  ורק מאיזה אמירה תלמודית כלשהי שאמר מי שאמר "חייב אינש לבסומי עד דלא ידע…" יענו איבוד הדעת? (לא ברור מה זה צריך להיות!!! ?!?!) ולי נראה שבני דורינו במקומותינו מאוד הגזימו בקיום האימרה הזאת עד כדי עד פריקת עול ודת ודעת גם ולי זה ניראה כשגיאה ובודאי שזו לא הדרך הראויה להודות ל הקב"ה שהצילנו מהשמדה.

כדאי לשים לב ולהמנע משטויות וראוי להסתפק בשמחה פשוטה טהורה ונקיה- והרווח כולו שלכם.

ולכם שומעי לקחי, תרגישו בנוח להיות יוצאי דופן לטובה להיות מיושבים בדעתכם לא להתחפש ולא לחפש ולא להשתטות גם בימי הפורים, במיוחד בתקופה הזאת שהעם שלנו נהיה עם מאוד לא יציב, מכוער ומדודר מבחינה רוחנית שזו זוועת עולמים (מי ששומע או רואה חדשות…) ולכן כדאי לתת את דעתנו על יראת האל ודבקות והליכה בדרכיו ובמיוחד בימי הפורים.

וכל זה מתומצת במזמור שקבעו חז"ל לקרוא בחג הזה

למנצח על אילת השחר מזמור לדוד

מתוך ספר תהלים מזמור כ"ב

הדיסק השני של תהלים בניגון תימני עתיק

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

תהילים פרק כב

א
לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר;    מִזְמוֹר לְדָוִד.

ב
אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי;    רָחוֹק מִישׁוּעָתִי, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי.

ג
אֱלֹהַי–אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה;    וְלַיְלָה, וְלֹא-דֻמִיָּה לִי.

ד
וְאַתָּה קָדוֹשׁ–    יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל.

ה
בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ;    בָּטְחוּ, וַתְּפַלְּטֵמוֹ.

ו
אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ;    בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ.

ז
וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא-אִישׁ;    חֶרְפַּת אָדָם, וּבְזוּי עָם.

ח
כָּל-רֹאַי, יַלְעִגוּ לִי;    יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יָנִיעוּ רֹאשׁ.

ט
גֹּל אֶל-יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ;    יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ.

י
כִּי-אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן;    מַבְטִיחִי, עַל-שְׁדֵי אִמִּי.

יא
עָלֶיךָ, הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם;    מִבֶּטֶן אִמִּי, אֵלִי אָתָּה.

יב
אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי-צָרָה קְרוֹבָה:    כִּי-אֵין עוֹזֵר.

יג
סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים;    אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי.

יד
פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם;    אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג.

טו
כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי–    וְהִתְפָּרְדוּ, כָּל-עַצְמוֹתָי:

הָיָה לִבִּי, כַּדּוֹנָג;    נָמֵס, בְּתוֹךְ
מֵעָי.

טז
יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי;    וְלַעֲפַר-מָוֶת
תִּשְׁפְּתֵנִי.

יז
כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים:    עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי
וְרַגְלָי.

יח
אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי;    הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ-בִי.

יט
יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם;    וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל.

כ
וְאַתָּה יְהוָה, אַל-תִּרְחָק;    אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה.

כא
הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי;    מִיַּד-כֶּלֶב, יְחִידָתִי.

כב
הוֹשִׁיעֵנִי, מִפִּי אַרְיֵה;    וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי.

כג
אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי;    בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ.

כד
יִרְאֵי יְהוָה, הַלְלוּהוּ–    כָּל-זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ;

וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ,    כָּל-זֶרַע
יִשְׂרָאֵל.

כה
כִּי לֹא-בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ, עֱנוּת עָנִי–    וְלֹא-הִסְתִּיר פָּנָיו
מִמֶּנּוּ;

וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו    שָׁמֵעַ.

כו
מֵאִתְּךָ, תְּהִלָּתִי:    בְּקָהָל רָב–נְדָרַי אֲשַׁלֵּם, נֶגֶד יְרֵאָיו.

כז
יֹאכְלוּ עֲנָוִים, וְיִשְׂבָּעוּ–    יְהַלְלוּ יְהוָה, דֹּרְשָׁיו;

יְחִי לְבַבְכֶם    לָעַד.

כח
יִזְכְּרוּ, וְיָשֻׁבוּ אֶל-יְהוָה–    כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ;

וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ,
כָּל-מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם.

כט
כִּי לַיהוָה, הַמְּלוּכָה;    וּמֹשֵׁל, בַּגּוֹיִם.

ל
אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, כָּל-דִּשְׁנֵי-אֶרֶץ–    לְפָנָיו יִכְרְעוּ,
כָּל-יוֹרְדֵי עָפָר;

וְנַפְשׁוֹ,    לֹא חִיָּה.

לא
זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ;    יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר.

לב
יָבֹאוּ, וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ:    לְעַם נוֹלָד, כִּי עָשָׂה.

השאלה: מה  לעשות במקום להשתטות בימי הפורים?

תשובה: להגיע מוכנים לפורים ע"י חריש ולימוד קריאת המגילה

כאן

וכאן

*מגיע כרדיט חם על הכותרת של הפוסט הזה לידידי ראובן מהקבוצה של לימודי ימימה .

יש 9 תגובות ל “משנכנס אדר במיוחד – נחה עלי רוח הרצינות”